Baba Kama
Daf 26a
משנה: אֶחָד הַשּׁוֹר וְאֶחָד כָּל הַבְּהֵמָה לִנְפִילַת הַבּוֹר לְהַפְרָשַׁת הַר סִּינַי וּלְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל וּלְהָשִׁיב אֲבֵידָה לִפְרִיקָה לַחֲסִימָה לַכִּלְאַיִם וְלַשַּׁבָּת. וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן. אִם כֵן לָמָּה נֶאֱמַר שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. אֶלָּא שֶׁדִּיבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה.
Traduction
Ce que l’Ecriture dit du bœuf se rapporte à tous les animaux. Ainsi, quand un animal quelconque tombe dans un puits, il faut payer le dommage. Lors du retrait des animaux du mont Sinaï (à la promulgation du décalogue), il fallut les retirer tous. Si un individu a volé un animal quelconque, il faut payer le double. Si un individu a trouvé un animal quelconque perdu, il faut remplir les devoirs prescrits pour rendre les choses perdues (Dt 22, 1-2). Si un animal quelconque succombe sous le fardeau, il faut lui venir en aide (Ex 23, 5). Le précepte de ne pas museler le bœuf lorsqu’il foule le grain (Dt 30, 4). Celui de ne pas labourer avec un bœuf et un âne accouplés (ibid. 22, 10), et le repos shabatique (ibid. 5, 14), se rapportent également à tous les animaux. Pourquoi donc la Bible parle-t-elle du bœuf et de l’âne? C’est que ces animaux sont les plus communs.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אחד השור וכו'. מפרש בגמרא מהיכא איתרבו:
בהווה. בדבר הרגיל להיות:
הלכה: אֶחָד הַשּׁוֹר וְאֶחָד כָּל הַבְּהֵמָה לִנְפִילַת הַבּוֹר כול'. לִנְפִילַת הַבּוֹר וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. לְהַפְרָשַׁת הַר סִּינַי אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה. לְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר. לְהָשִׁיב אֲבֵידָה הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם. לִפְרִיקָה עֲזוֹב תַּעֲזוֹב. לַחֲסִימָה לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. לַּכִּלְאַיִם בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלאַיִם. לַשַׁבָּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמוֹרֶךָ.
Traduction
Pour ''l’animal qui tombe dans un puits'', on le sait de ce qu’il est dit (ibid.): Si un bœuf ou un âne y tombe. ''Lors du retrait des animaux du mont Sinaï'', il est dit (ibid. 19, 13): Ni bête, ni homme, ne vivrait pas. ''Si un individu a volé un animal, il doit payer le double'', car il est dit (ibid. 22, 13): Soit bœuf, soit âne. ''Si l’on a trouvé un animal quelconque perdu, il faut le restituer'', car il est dit (ibid. 23, 4): Tu le lui ramèneras. ''Si l’animal succombe sous la charge, il faut l’aider'', car il est dit (ibid. 5): Tu ne l’abandonneras pas. ''Il ne faut pas museler le bœuf lorsqu’il foule le grain'', selon ces mêmes termes (Dt 25, 4). Le précepte de ne pas labourer avec des animaux hétérogènes est exprimé en ces termes (Lv 19, 19): Tu n’accoupleras pas tes bêtes avec d’autres de différentes espèces. Enfin le repos shabatique est prescrit par ces mots (Ex 23, 12): Afin que ton bœuf et ton âne se reposent.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לנפילת הבור. דכתיב ונפל שמה שור או חמור ריבוייא הוא לרבות כל הבהמות וחיה בכלל בהמה היא וכן עופות אתי מריבוייא:
אם בהמה יתירה לכל הבהמות וכן כולהו דריש הכא מריבויא:
לא תחסום שור בדישו. ויליף שור שור מהני דכתיב בהו שור ואיתרבו:
בהמתך. ריבויא הוא כל בהמה:
נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵילָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ חֲמוֹר וְכֵילָיו וְנִתְקָֽרְעוּ חַייָב עַל הַבְּהֵמָה וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים. שְׁמוּאֵל אָמַר. בְּשֶׁהִתְרִיפוֹ מַחֲמַת אֲוִירוֹ. אֲבָל אִם נֶּחְבַּט בַּקַּרְקַע חַייָב. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. 26a אֲפִילוּ נֶּחְבַּט בַּקַּרְקַע פָּטוּר. דֶּרֶךְ נְפִילָה פָֽטְרָה תוֹרָה. וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. שׁוֹר וְלֹא שׁוֹר בְּכֵלָיו. חֲמוֹר וְלֹא חֲמוֹר בְּכֵלָיו. שֶׁהָיָה בְדִין. מָה אִם בּוֹר נְזָקִין שֶׁפָּטוּר מִן הַמִּיתָה חַייָב עַל הַכֵּלִים. בּוֹר שֶׁלַּעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁחַייָב עַל הַמִּיתָה אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַייָב עַל הַכֵּלִים. תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. שׁוֹר וְלֹא שׁוֹר בְּכֵלָיו. חֲמוֹר וְלֹא חֲמוֹר בְּכֵלָיו.
Traduction
– ''Si un bœuf tombe avec son harnais qui se brise, ou un âne avec son harnais qui se déchire, le propriétaire est responsable de la perte de l’animal, non de celle des ustensiles''. Toutefois, dit Samuel, cette dernière dispense s’applique au cas où ces objets ont été rompus par l’air chaud du puits, mais s’ils sont brisés pour avoir heurté le sol, il est responsable. R. Yohanan et Resh Lakish disent tous deux: même en cas de rupture par le sol, le propriétaire est acquitté, le texte légal dispensant des suites de toute chute, comme il est dit (ibid.): S’il y tombe un bœuf ou un âne; or, il s’agit du bœuf seul, non de ses ustensiles, ou de l’âne, et non de son harnais (169)V. Mekhilta, sect. Mischpatim, ch. 11.. Il semble du reste que c’est une déduction par a fortiori: Puisque dans un puits pouvant causer seulement des dommages, le propriétaire n’est pas responsable de la mort (170)Ci-dessus, 7., mais des vases brisés, à plus forte raison doit-il être responsable de ces derniers dans un puits de 10 palmes, où les suites d’un accident mortel lui incombent. Aussi il est dit: S’il y tombe un bœuf ou un âne, le bœuf seul et non ses ustensiles, ou l’âne seul sans son harnais.
Pnei Moshe non traduit
שמואל אמר בשהתריפו מחמת אוירו. הא דבמתני' פוטר בכלים דוקא בשנטרפו ונשברו מחמת אויר והבל הבור דשמואל סבירא ליה בור שחייבה עליו התורה בין. להבלו בין לחבטו וכלים דממעטינן מחיובא דבור אם פקעי מחמת הבלא הוא דאימעוט כגון בכלים חדשים דעשוין להתקלקל מחמת חום האויר אבל אם כפלו לתחתית הבור ונחבטו בקרקע ונשברו חייב גם על הכלים וטעמיה דשמואל דדייק הכי מדאשמעינן במתני' פטורא דכלים דוקא בהאי גוונא דקתני שור וכליו חמור וכליו ואמאי לא קתני בפשיטות נפל לתוכו שור וחמור חייב וכלים פטור ומאי שנא בכליו דקתני אלא ודאי לאשמעינן האי דיוקא ומשום דלא משכחת לה שלא יהו הכלים נופלין לקרקע הבור וגם שיהא נודע לנו שנשברו מחמת האויר כ''א בכה''ג שנפלו בעודן על הבהמה והיא נפלה לבור והכלים נשארו עליה באויר הבור וקמ''ל תנא דמתני' דבכה''ג הוא דחייב על הבהמה ופטור על הכלים:
אפילו נחבט בקרקעו. ונשתברו הכלים מחמת קרקע הבור פטור על הכלים דדרך נפילה פטרה התורה דכתיב ונפל שמה שור או חמור וממעטינן כלים אפי' נפלו גם הם עם הבהמה ומגיעו עד לקרקע הבור ונחבטו:
שור וכו' חמור וכו'. ותרתי מיעוטי בכלים למה לי וקאמר הש''ס דלהכי איצטריך:
שהיה בדין מה אם בור נזקין. שאין בו עשרה טפחים שפטור מן המיתה ואינו חייב אלא על הנזקין ואפ''ה חייב בו על הכלים כדאמרינן בהלכה דלעיל לר' יצחק דקאמר דבור תרי זמני דכתבה התורה ללמדנו שיש חילוק בין בור של מיתה לבור נזקין לענין כלים והשתא קאמר הש''ס דאי לאו תרי מיעוטא שור וחמור דכתבה לנו התורה בבור של מיתה למעט בה את הכלים ה''א אייתי בק''ו לחייב את הכלים בבור של מיתה שהוא חייב על המיתה אינו דין שחייב על הכלים והיינו דהייתי אומר דהא דכתבה התורה בור בור תרי זמני לחייב את הכלים בבור של נזקין ולפטור בהן בבור של מיתה דוקא אם נפלו בתוכו בפני עצמן אבל בכלים שעל גבי הבהמה ונפלו עמה לתוכו מגו דחייב על הבהמה חייב נמי על הכלים אפי' בבור של מיתה מכח הק''ו ואהני קרא ואהני קל וחומר:
תלמוד לומר ונפל שמה שור או חמור שור וכו' חמור וכו'. להכי איצטריך תרווייהו למעוטי דלעולם פטור על הכלים בבור של מיתה אפי' הן שור בכליו וחמור בכליו וכלומר שנפלו עם הבהמה חייב על הבהמה ופטור על הכלים:
נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן חַייָב. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. שׁוֹר וְהוּא חֵרֵשׁ שׁוֹר וְהוּא שׁוֹטֶה [שׁוֹר וְהוּא קָטָן]. בֵּן אוֹ בַת עֶבֶד אוֹ אָמָה פָּטוּר.
Traduction
Si un bœuf sourd ou sans instinct ou trop jeune tombe dans le puits, le propriétaire de ce dernier est responsable''. Il est bien entendu, dit R. Eléazar, qu’il s’agit de ces défauts inhérents à l’animal lui-même (non à son maître). Si un garçon ou une petite fille, un esclave ou une femme esclave y tombe, le propriétaire est acquitté.
Pnei Moshe non traduit
כיני מתני'. שור חרש שוטה וקטן דקאמר לא של חרש שוטה וקטן אלא שהוא חרש או שוטה או קטן בהני חייביה רחמנא בבור אבל שור פיקח פטור דאיבעי ליה לעיוני ומיזל:
בן ובת וכו'. והני לעולם פטור ואפי' הן קטנים דלא שייך עיוני ומיזל דגזירת הכתוב דאימעוט אדם מוהמת יהיה לו כדדריש הכא בפ''ק הלכה א' יצא אדם שאין לו הנאה:
Baba Kama
Daf 26b
משנה: הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר וְנָעַל בְּפָנֶיהָ כָּרָאוּי וְיָֽצְתָה וְהִזִּיקָה חַייָב. נִפְרְצָה בַלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים וְיָֽצְתָה וְהִזִּיקָה פָּטוּר. הוֹצִיאוּהָ לִיסְטִין הַלִּסְטִין חַייָבִין.
Traduction
Si un individu après avoir fait entrer sa brebis à l’étable ferme la porte comme il faut, et si la brebis sortant ensuite cause un dommage, il est acquitté; s’il n’a pas bien fermé la porte, il doit payer le dommage. Si la paroi de l’étable s’est écroulée pendant la nuit, ou si des voleurs l’ont brisée, et la brebis sortant a causé un dommage, il est acquitté. Si les voleurs ont fait sortir la brebis qui a causé un dommage, les voleurs doivent payer le dommage.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הכונס צאן לדיר. ויצאה והזיקה פטור. דהא נטרה ומאי הוה ליה למיעבד:
נפרצה בלילה. ואפילו נודע לו שנפרצה ויצאה אין לו לטרוח ולחזור אחריה בלילה:
או שפרצוה ליסטים. וקמ''ל דאפי' הליסטים פטורין שלא הוציאוה הן:
הוציאוה ליסטים. אע''ג דלא הוציאוה ממש אלא שעמדו בפניה עד שיצאה הוי כאילו הוציאוהו בידים וחייבין:
הלכה: הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר כול'. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. בְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל הוּא. אָמַר רִבִּי לָא. מִסְתַּבְּרָא הָדָא דְרִבִּי לָֽעְזָר. שֶׁהֲרֵי אֵין כְּתִיב שְׁמִירָה בְגוּפוֹ אָלָּא בְקֶרֶן. מַאי כְדוֹן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. וְאִית דְּאָֽמְרִין. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. דְּאָמַר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פָּטוּר.
Traduction
R. Ila dit au nom de R. Yanaï: L’avis de la Mishna disant qu’en cas de clôture suffisante, le propriétaire est acquitté, est contesté; R. Eléazar dit que cet avis est d’accord avec tous (même avec R. Meir). Puis R. Ila dit en son propre nom: il y a lieu de préférer l’avis de R. Eléazar, car le précepte biblique de la surveillance est applicable non au corps, mais aux cornes. En somme quel avis l’emporte? Resh Lakish dit aussi que l’avis de la Mishna est contesté, contrairement à l’avis de R. Eléazar (donc, l’avis de R. Yanaï l’emporte). Un enseignement dit (173)Tossefta, ch. 5.: Selon R. Eliézer b. Jacob, en tous cas (soit pour l’animal tam, soit pour le muad), la moindre clôture suffit pour qu’il y ait dispense.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' אילא בשם ר' ינאי במחלוקת. מתני' דקתני נעל בפני' כראוי והיינו בדלת שאינה יכולה לעמוד אלא ברוח מצויה דהוי שמיר' פחותה וקתני פטור במחלוקת היא שנויה דלא אתיא אלא כר' יהודה לעיל בשלהי שור שנגח ארבעה וחמשה דס''ל לר' יהודה מועד בשמירה פחותה סגי ליה ומתני' נמי במועד מיירי דהא צאן קתני והזיקה בשן ורגל דמועד מתחלתו הוי וס''ל להאי מ''ד דמועד דשן ורגל דינו כמועד דקרן ולר''מ דאמר התם דלמועד גם כן שמירה מעולה בעינן לא אתיא מתני' דידן כוותיה:
דברי הכל היא. ואפי' כרבי מאיר אתיא כדמסיק טעמי' לקמיה:
אמר ר' אילא מסתברא הדא דר' אלעזר. ולא כר' ינאי דאמרה ר' אילא משמיה:
שהרי אין כתיב שמירה בגופו. ולא ישמרנו בעליו אלא בקרן הוא דכתיבא וא''כ לא הקפידה התורה אלא במועד דקרן אבל בשן ורגל מיעטה התורה בשמירתן ואפילו ר''מ מודה דבשמירה פחותה סגי:
מאי כדון. מאי הוי עלה השתא וקאמר הש''ס דשמענו דר''ל נמי פליג עם ר' לעזר וכר' ינאי ס''ל דקסבר במחלוקת שנויה:
דר' אליעזר בן יעקב היא. מתני' דאמר בתוספתא פרק ה' זה וזה פטורין והיינו נמי בין כך ובין כך בין שהוא תם בין שהוא מועד פטור בשמירה פחותה:
וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲוַוז יַם עִם אֲוַוז יִישׁוּב כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. 26b מַתְנִיתָא לֹא אָֽמְרָה כֵן. אֶלָּא שׁוֹר עִם שׁוֹר בָּר חֲמוֹר עִם חֲמוֹר בָּר כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. מִשְׁנָה שְׁלֵימָה שָׁנָה רִבִּי. וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲנָא דְאַייתִיתֵיהּ מִן דְּבֵית לֵוִי. תַּרְנְגוֹל עִם פַיסְיוֹנִי תַּרְנְגוֹל עִם הַטַּוֶּוסֶת אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.
Traduction
Il s’agit d’animaux ou d’oiseaux de ce genre''. Samuel dit: Le canard maritime avec le canard terrestre (quoique semblables) constituent un mélange interdit. R. Yossé dit: Notre enseignement (171)Tossefta, Kilaïm ch. 1. ne s’exprime pas de même, mais dit que le bœuf ordinaire avec le bœuf sauvage, ou l’âne ordinaire avec l’âne sauvage forment un mélange défendu. Resh Lakish dit: Rabbi, en parlant d’animaux et d’oiseaux de ce genre, a énoncé un enseignement plus général, englobant les deux séries précitées. R. Yohanan dit: j’ai appris à l’école de Levi que le mélange du coq et du faisan, fasiano'', ou du coq avec le paon, taw'', quoique semblables entre eux, constituent un mélange interdit (172)J., (Kilayim 1, 6)..
Pnei Moshe non traduit
אווז ים עם אווז יישוב אע''פ שהן דומין זה לזה כלאים זה בזה מתניתא. תוספתא דכלאים פ''א:
לא אמרה כן. אינו נשמע מהברייתא כן דקתני שור עם שור בר חמור עם חמור בר כלאים ואם איתא ליתני רבותא טפי דאפי' מין דים ומין דיבשה כלאים ומכ''ש ב' מיני יבשה:
משנה שלמה שנה רבי וכן חיה ועוף כיוצא בהן. דקאי נמי על כלאים ומשנה שלימה קאמר בין שני מיני יבשה בין א' דים וא' דיבשה:
ואנא דאייתיתיה. ואני למדתי מברייתא דתנא דבית לוי דמיני עופות של יישוב ושל מדבר אע''פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה:
הדרן עלך שור שנגח את הפרה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source